מובילות לטכניון

למדע ותעשייה,

סיכום שנתי תשע"ז

"יש יתרון גדול למי שעוסק באומנות ביצירתיות ולכן התוכנית שמשלבת העשרה נהדרת והעצמה נשית מתאימה לי מאוד". (תלמידת בית הספר "רעות", שנה שנייה בתוכנית).

סוגיית תת-הייצוג הנשי במדע, במקצועות הנדסיים ובתעשייה אינה סוגיה ביולוגית- אין הבדלי יכולת בתחומים אלה בין נשים לגברים. הסוגיה היא סוציולוגית לחלוטין ונובעת מהטיות עקיפות- הן גברים והן מדענים מתוארים כאסרטיביים, הישגיים, תחרותיים, לוקחי-סיכונים וכדומה, בעוד שנשים מתוארות כנחמדות, אדיבות, עוזרות, חמות וכד'. כלומר, מתקיימת חפיפה רבה בין הסטריאוטיפים התרבותיים המיוחסים לגברים ולמדענים, אך לא בין אלה המיוחסים לנשים ולמדענים'. מעניין לציין שהן גברים והן נשים חושבים שלנשים אין את התכונות הדרושות להצליח במדע. ארצות המערב 19% ממקבלי תואר ראשון בהנדסה הן נשים, אך 40% מהן עוזבות את מקום העבודה בגלל העדר קידום, אוירה עויינת או בוס לא מפרגן.

כיצד להתמודד עם סוגייה זו? בישראל קיימות מספר תכניות התערבות חינוכיות ארוכות טווח, בעיקר בגילאי חטיבת-הביניים והתיכון, שמטרתן קידום תלמידות ללימודי מדע והנדסה. אחת הבולטות בהן, במשך הזמן, במספר התלמידות והיקף הפעילות היא תכנית "מובילות לטכניון".

שנת הלימודים תשע"ז הייתה השנה השישית להפעלתה של תכנית "מובילות לטכניון".

התוכנית מופעלת בשיתוף ארגון ויצ"ו נווה שאנן, מוסד הטכניון, התאחדות התעשיינים , עירית חיפה וחברות היי-טק הפועלות בחיפה (אינטל, י.ב.מ ופיליפס) , ומטרתה קידום תלמידות ללימודי הנדסה בטכניון. משך התכנית שש שנים והיא ומיועדת לתלמידות נבחרות שלהן פוטנציאל ללמוד מקצועות הנדסיים בטכניון. התכנית מאפשרת לתלמידות להיחשף במהלך השנים לקורסים בטכניון במסגרת נוער שוחר מדע, ליטול חלק בסיורים לימודיים במעבדות הטכניון, פעילויות במדעטק, סיורים בתעשיות רלוונטיות, הרצאות בביה"ס, בפעילויות העצמה נשיות בקורסי תגבור ובקייטנות מדעיות בקיץ.

בתוכנית מתקיים חיבור הדוק בין גורמי הקהילה על בסיס שרשרת הערך תלמידות- אקדמיה- תעשיה- הייטק חיפאי. מעבר להיבט הלאומי בהגדלת פוטנציאל התלמידות הפונות ללימודים בטכניון ישנו אינטרס מקומי מוצהר, של הקטנת ההגירה השלילית מחיפה- תכנית מובילות לטכניון משרתת  מהלך אסטרטגי לעגן את התלמידות לעיר הסובלת בשנים האחרונות ממאזן הגירה שלילי של צעירים.

השנה פועלת התוכנית בשמונה בתי ספר ממלכתיים בעיר הנבדלים זה מזה באופנים רבים- באוכלוסייה, במצב הסוציו-אקונומי של התלמידות, בתנאי הכניסה לבית הספר, בהטרוגניות שלו ובדגשים בתוכנית הלימודים. המשותף לכל בתי הספר הוא גילוי התלהבות ורצון לשפר את ההון המדעי של תלמידות בית הספר.

כל תכנית חינוכית זקוקה לנקודת זמן בה יוחלט אם אכן היא משיגה את מטרותיה. ד"ר אסיה לויטה טוענת כי שבע השנים מהפעלת התוכנית הוא מועד ראוי- אנסה לבדוק בסקירה זו את האספקטים השונים של הפעלת התוכנית.

במהלך הסקירה השתמשתי בהרחבה במושג סטטיסטי מתודולוגי- גודל אפקט . אבקש להבהיר את אופן השימוש בו:

גודל האפקט- זוהי שיטה שימושית להשוואת תוצאות או מדידות שנערכו לאורך זמן.

אחת המסקנות החשובות במחקר מדעי היא ש"הכל עובד"- אפשר לטעון כי כמעט כל התערבות חינוכית משפיעה על התלמידים. כשתוכנית חינוכית (ומובילות לטכניון היא בוודאי תכנית כזו) טוענת כי יש לה השפעה חיובית, כשמורים טוענים כי יש להם השפעה או כשמדיניות ציבורית טוענת כי היא משפרת הישגים, זו טענה זניחה- 95% מהתוכניות החינוכיות אכן משפרות את מה שבאו להשיג, יהא אשר יהא. הרף המשמש לקבוע מה עובד מוצב, שלא כיאות, על אפס. כשמציבים את הרף כה נמוך, אין פלא שאפשר למצוא דרכים רבות להגביר הישגים בתחום חינוכי.

על מנת להראות כי התערבות חינוכית אכן משיגה את מטרתה, השתמשתי בגודל אפקט הגדול מ-0.4 , ראה למשל

Hattie, John, Krakowski, Krzysztof, Rogers, H. Jane & Swaminathan, Hariharan. (1996).

כרף לזיהוי התערבות או גורם יעילים לשיפור, והוא מצוין בטבלאות הרלבנטיות. נתונים אלה סימנתי בטבלאות בצבע ירוק.

זוהי שנתי האחרונה במעריך התכנית- תפקידי בבית הספר אינו מאפשר לי לפנות את הזמן הראוי למילוי המשימה. אני נפרד משורה ארוכה של אנשים חדורי מוטיבציה ואכפתיות, שהראו לי איך הופכים רעיון מופשט למיזם חינוכי רחב-היקף ומצליח.

תודה,

צחי גרשגורן.

תוכן עניינים

1. נתונים כלליים על התוכנית..

מספר התלמידות המשתתפות בתכנית.. 

בתי הספר המשתתפים בתוכנית.. 

מבנה התוכנית בחלוקה לשכבות גיל

2. הישגי התלמידות. 

אחוזי שיבוץ תלמידות מובילות לטכניון במתמטיקה ברמה מוגברת , השוואה שנתית.. 

הישגי תלמידות מובילות לטכניון במדעים. 

בחירות במקצועות מדעיים- חלוקה פנימית.. 

3. תפיסות ועמדות של תלמידות מובילות לטכניון 

שביעות הרצון של התלמידות מהתוכנית בחתך גילאים.

מדוע הצטרפתי לתכנית "מובילות לטכניון" 

כיצד מתנהלת קבוצת "מובילות לטכניון" בבית הספר. 

שינויים בתפיסות ועמדות של תלמידות מובילות לטכניון במהלך התוכנית.. 

צבירת הון מדעי- תלמידות מובילות לטכניון 

4. רכיבי התכנית, השפעתם והשימוש הנכון בהם. 

השפעת רכיבי התוכנית על בחירות תלמידות במקצועות מדעיים.

גורמי השפעה על בחירת התלמידות במקצועות מדעיים. 

סיורים. 

דמויות חיקוי 

תגבורים לימודיים. 

עבודות חקר – חטיבת הביניים. 

עבודות חקר- חטיבה עליונה.

סיבות עיקריות לנשירה מהתכנית..

5. נתונים נוספים. 

חשיפת התוכנית בתוך בתי הספר. 

עמדות של הורי התלמידות לגבי התוכנית (שאלון פיילוט, בבית ספר אחד) 

6. סיכום.  

מספר התלמידות המשתתפות בתכנית

מספר התלמידות יגדל מעתה באופן מתון עם קליטתן של שכבות גיל נוספות בבתי הספר "החדשים" בתכנית.

נקודות לדיון: א. האם לתוכנית אינטרס לגדול בתחומי חיפה? (האוכלוסיות שטרם נקלטו בתכנית- חרדים, ערבים ושני בתי הספר הפרטיים החזקים- ריאלי וליאו-בק).

ב. האם לתוכנית אינטרס להפוך לתוכנית על-איזורית?

בתי הספר המשתתפים בתוכנית

מבנה התוכנית בחלוקה לשכבות גיל

בכל שכבות הגיל התלמידות משתתפות בפעילויות העצמה נשית, נפגשות עם דמויות-חיקוי- מדעניות ותעשייניות המשתפות אותן בסיפור האישי ותורמות להן מידע רלבנטי וטיפים. בכל שכבות הגיל התלמידות משתתפות בתגבורים לימודיים במסגרת תכנית המצוינות של עיריית חיפה.

אחוזי שיבוץ תלמידות מובילות לטכניון במתמטיקה ברמה מוגברת , השוואה שנתית

אחוז תלמידות "מובילות לטכניון" המסיימות כיתה ט' ומשובצות ל 4-5 יחידות לימוד במתמטיקה גבוה איפה מ-80%, בהשוואה לשיעור ארצי של 34%. השיעור גדל בתשע"ה כשתלמידות המחזור הראשון באולפנת אמי"ת סיימו את כיתה ט' ושובצו ליח"ל במתמטיקה, ונשאר יציב גם בשנים הבאות.

אחוז תלמידות מובילות לטכניון שבחרו להרחיב לפחות מקצוע מדעי אחד, השוואה שנתית

למעלה מ-80% מתלמידות מובילות לטכניון אכן בוחרות להרחיב לפחות מקצוע מדעי אחד בתיכון.

בחירות במקצועות מדעיים- חלוקה פנימית

אחוז התלמידות שבחרו להרחיב מקצועות מדעיים ספציפיים

כאן נמצאת אחת מנקודות אי-ההצלחה של התוכנית. אמנם אחוזי הבחירה של התלמידות במקצועות מדעיים גבוהים, אלא שעיקר הבחירה עדיין במקצועות הנשיים "הקלאסיים"- ביולוגיה וכימיה. יש כמובן שונות בין השנים אבל המגמה נשמרת- בפיזיקה ובמחשבים, המקצועות ה"קשים" שבהם יש גם תת-ייצוג בולט לנשים באקדמיה ובתעשייה, לא הצליחה התוכנית להגדיל באופן משמעותי את בחירות התלמידות.

נקודה לדיון: כיצד לעודד בחירת תלמידות להרחיב פיזיקה ומחשבים?

שביעות הרצון של התלמידות מהתוכנית בחתך גילאים

שביעות הרצון של התלמידות מהתוכנית משתנה באופן מהותי לאורך השנים. שביעות הרצון קיימת בכל כיתה, אלא שהיא עוברת אבולוציה- משלב הקליטה בכיתה ז' (לא קיים בכל בתי הספר) בו טועמות התלמידות בפעם הראשונה מהתוכנית, דרך שביעות רצון גבוהה בכיתות ח' וט', ואחר כך נפילה בכיתה י' (ונשירה של תלמידות רבות מהתכנית). התלמידות שנשארות אינן קושרות את עצמן במיוחד לתכנית אך שיעור שביעות הרצון שלהן מתייצב על נתון סביר.

נקודה לדיון:

האם יש צורך בהמשך התוכנית בתיכון, בכיתות י-י"ב, או שעדיף להתמקד בפעילות בחטיבת הביניים.

מדוע הצטרפתי לתכנית "מובילות לטכניון"

מבחר גורמים מביא את התלמידות לתכנית, שוב בולטת חשיבות ההורים.

כיצד מתנהלת קבוצת "מובילות לטכניון" בבית הספר

רכזי התכנית זוכים להערכה רבה מהתלמידות. התלמידות נהנות מהתכנית ולהערכתן אכן נבחרו לה התלמידות הראויות.

שינויים בתפיסות ועמדות של תלמידות מובילות לטכניון במהלך התוכנית

לא ניתן כמובן לבודד את השפעת "מובילות לטכניון" משלל ההשפעות האחרות שיש על התלמידות, בבית הספר, בבית ובחברת השווים. אבל ניתן לזהות מגמה- השינויים העיקריים הם בתחושת המסוגלות של התלמידות, בחשיבות הלימודים הגבוהים ולימודי המדע. בחשיבות לימודי המתמטיקה השינוי היה מינורי (בעיקר בגלל שמלכתחילה התלמידות ייחסו חשיבות גבוהה לנושא). מטריד השינוי הקטן למדי ברצון של התלמידות ללמוד בטכניון.

צבירת הון מדעי- תלמידות מובילות לטכניון

יש פער עצום בין הגישות החיוביות הבסיסיות של תלמידות למדע לבין העניין והרצון שלהם ללמוד ולעסוק בהם בעתיד. ככל שיש לתלמידה יותר הון מדעי הסיכוי שתבחר בלימודי מדע ותהיה בעלת עניין לעסוק בתחום – גובר. לבית ולסביבה יש כמובן השפעה משמעותית על יצירת הון מדעי , אך ניתן להשפיע, באמצעות התערבויות חינוכיות, על כמות ההון החינוכי שיש לתלמידה.

השינויים העיקריים, ואותם ניתן לייחס לתוכנית מתוקף המבנה והפעילויות שלה, הם בהכרות עם אנשים העוסקים במדע וצריכה של פעילויות מדעיות.

השפעת רכיבי התוכנית על בחירות תלמידות במקצועות מדעיים

כאן עולה, ולא בפעם הראשונה, העובדה כי המדדים המשמעותיים ביותר להצלחת התוכנית קשורים יותר בעצם קיומה ובכינוס התלמידות בקבוצה מגובשת ותחת מטרה נתונה. משאר הרכיבים בלטו פעילות החקר (הרכיב היקר בתכנית אך כאן הראיות לנחיצותו) ומפגש עם דמויות חיקוי.

גורמי השפעה על בחירת התלמידות במקצועות מדעיים

מעיון בטבלה זו, ניתן לראות כי ההשפעות העיקריות על בחירת התלמידות אינן קשורות לתכנית "מובילות לטכניון" (הנתפסת כתורמת אך לא מכריעה), אלא גורמים סוציולוגיים- בית וחברים. בית הספר, על רכיביו, השפעתו נמוכה למדי על בחירות התלמידות (אם כי בית הספר יכול לחסום או לנתב בחירות). גורם אחד, יועצות השכבה, נתפס כבעל השפעה שלילית על בחירות התלמידות. זהו נתון מטריד, שיש לו הסבר עקיף- ליועצות, במקרים רבים, נטייה להתיישר בהמלצות שלהן לתלמידות עם מוסכמות חברתיות.

סיור טוב, על פי דיווחי התלמידות, צריך לכלול הכנה מתאימה (מספיק תיאור קצר של המפעל ומשימת ביצוע- חיפוש אינפורמציה על המפעל, סיכום על תחום העיסוק שלו וכו'). לתלמידות לא משנה כל כך אופי המפעל (ממצא שהפתיע אותי, חשבתי שיהיה יתרון להייטק) . הן מצפות לפגוש מהנדסות (ומתאכזבות אם זה לא קורה) ומעדיפות עיסוקים אקטיביים במפעל (סדנאות, יצירה, סיעור מוחות וכו') על פני שמיעה פסיבית של אינפורמציה/הרצאות.

הערה: חוזר מנכ"ל קובע כי "חל איסור מוחלט לבקר בפעילויות החושפות תלמידים למוצרים או לשיווק ולפרסומות גלויות או סמויות." יש לוודא כי כל הסיורים והפעילויות במפעלים עומדים בכלל זה.

דמויות חיקוי

על דמות החיקוי להיות, לפי תפיסת התלמידות- קרובה אליהן בגיל, לא משנה אם זה בן או בת, ולהעניק להם עצות רלבנטיות ומועילות. דמות חיקוי מצליחה "מדי" תרתיע את התלמידות בחינת- איך יש לי סיכוי להגיע למשהו כמוה.

תגבורים לימודיים

הערה: רק כ-15% מתלמידות התכנית הצהירו כי הן מקבלות ומשתמשות בתגבורים הלימודיים במסגרת תכנית המצוינות.

כאן אין לנתונים היגד משמעותי על הדרך לתגבור לימודי יעיל. דעות התלמידות שונות בכל תחום- חלקן למשל מעדיפות תרגול קבוע, חלקן תרגול על פי הצורך.

עבודות חקר – חטיבת הביניים

עבודות חקר- חטיבה עליונה

עבודות החקר צוינו בראיונות על ידי התלמידות כמרכיב משמעותי במיוחד בתכנית (ככל שעלה גיל התלמידות הן ייחסו חשיבות גבוהה יותר לרכיב זה). על עבודת החקר להיות רלבנטית הן לעולמן של התלמידות והן לתכנית הלימודים שלהן (הן מצינות את התועלת לציון כמרכיב חשוב).

סיבות עיקריות לנשירה מהתכנית

חשיפת התוכנית בתוך בתי הספר

כדאי לבצע פעילות חשיפה בחדרי המורים השונים, בעידוד ויוזמת המנהלים, על מנת להגביר את המודעות לתכנית.

עמדות של הורי התלמידות לגבי התוכנית (שאלון פיילוט, בבית ספר אחד)

א. התוכנית אכן מקיימת את יעדיה הבסיסיים- התלמידות אכן עוברות בסיום כיתה ט' את הרף הבסיסי חיוני לשיבוצן בעתיד במקצועות מדע והנדסה- רוב התלמידות בוחרות בסיום כיתה ט' להרחיב לפחות מקצוע מדעי אחד, הן משובצות בהיקפים גדולים בלימודי מתמטיקה מוגברים (4-5 יח"ל). אלא שיש לסייג נתון מעודד זה- בחלק מבתי הספר נבחרות מראש תלמידות שכנראה היו מגיעות להישגים אלה גם ללא סיוע התוכנית. ייתכן שבטווח הארוך יהיה שיפור בבתי הספר בחלוקה הפנימית בין תלמידים ותלמידות במקצועות מדעיים וב 5 יח"ל במתמטיקה (שיפור שחל למשל בבית הספר עירוני ג' אחרי 3 שנים להפעלת התוכנית ועדיין קשה למדוד אותו בבתי הספר "החדשים" בתוכנית.

ב. התלמידות מדווחות (ומיחסות לתוכנית) על שני מדדים מרכזיים שהשיפור בהם יסייע להן בעתיד במקצועות אלה- תחושת מסוגלות והכרה בחשיבות לימודים גבוהים.

ג. מה עובד בתכנית- עצם קיומה, כתוכנית העצמה נשית ששמה דגש על לימודי מדע והנדסה, הקשר בין התלמידות ועצם היותן קבוצה מובחנת . בין רכיבי התוכנית התלמידות מציינות את עבודות החקר והמפגש עם דמויות חיקוי כשני האלמנטים המרכזיים התורמים להן.

ד. התכנית אינה מוכרת מספיק אצל הורי התלמידים ומוריהם. חשיפה- באתרי בתי הספר, בפייסבוק בחדרי המורים ובישיבות צוות מקצועיות של מורים רלבנטיים- חייבות להיות חלק מתכנית העבודה.

ד. ריכוז נקודות לדיון עתידי והמלצות מהנתונים. צרפתי את דעתי , אך כל אחד מאלה ראוי לדיון מעמיק.

- האם יש צורך בהמשך התוכנית בתיכון, בכיתות י-י"ב, או שעדיף להתמקד בפעילות בחטיבת הביניים. (המלצת מעריך- חטיבת הביניים בלבד).

-כיצד לעודד בחירת תלמידות להרחיב פיזיקה ומחשבים? (המלצת המעריך- עבודה מול מורים מקצועיים, דגש על מקצועות אלה לתלמידות סמוך למועדי הבחירה במקצועות מורחבים, בינואר-פברואר בכיתה ט'. ).

- האם לתוכנית אינטרס לגדול בתחומי חיפה? האוכלוסיות שטרם נקלטו בתכנית- חרדים, ערבים ושני בתי הספר הפרטיים החזקים- ריאלי וליאו-בק. המלצת המעריך- להיכנס, במידת האפשר, לאחד משני בתי הספר הגדולים בחיפה. המהלך יקנה משנה יוקרה לתכנית.

- האם לתוכנית אינטרס להפוך לתוכנית על-אזורית? (כנראה שלא, אלא אם כן עוברים למבנה תפעול שונה ובמימון משרד החינוך).